החלטה בתיק חע"מ 408-08

1.         בפני בקשת המבקשת להאריך המועד לביצוע צו הריסה שניתן בתיק למשך 12 חודשים.

2.         מדובר בצו הריסה שניתן ע"י ביהמ"ש ביום 13 ביולי 2008 במסגרת גזר הדין לפיו ציווה ביהמ"ש על המבקשת להרוס המבנה כמפורט בסעיף א (1) (ג) לכתב האישום, תוספת בנייה למגורים בשטח של 30 מ"ר שהוקמו ע"י המבקשת ללא היתר על המקרקעין בחלקה 79 גוש 10072 שבפרדס חנה - כרכור (להלן: "הבנייה").

3.         בנימוקי הבקשה טוענת המבקשת כי היא פועלת ללא לאות לקדם את עניינה לקבלת ההיתר, הן באמצעות בנה, אדריכל מטעמה והן באמצעות עורכי דין להסדיר את זכויותיה הקנייניות.

            המבקשת פנתה לביהמ"ש בתביעה נגד שותפה למקרקעין ע"מ שביהמ"ש יושיט לה סעד לאפשר לה בכך הכשרת הבנייה בהיתר בנייה.

            המבקשת בת 60 שנה ובביתה מתגוררים בנה, רעייתו ונכדה, על כן מבקשת המבקשת הארכת המועד לביצוע צו ההריסה.

4.         המבקשת עתרה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה ולאחר שביהמ"ש (כב' השופט חננאל שרעבי) שוכנע כי נעשים מאמצים כנים להסרת המחדל במישור האזרחי האריך ביהמ"ש את המועד לביצוע צו ההריסה ועד ליום 1.6.2012.

5.         בהודעה נוספת שהוגשה ע"י בנה של המבקשת נמצא כי בהעדר הסדר בעלות על המקרקעין לא ניתן לקדם את הליך הרישוי. ביום 02.02.12 התקיים ק.מ. נוסף בפני כב' השופטת שלי אייזנברג, ובו הוחלט שעל הצדדים להליך האזרחי להגיש תצהירי עדות ראשית, והמשך הדיון נקבע לחודש ספטמבר שנה זו.

6.         מנגד מתנגדת באת כוח המשיבה לבקשה ובתגובה מפורטת שהוגשה מגוללת באת כוח המשיבה את עמדת הפסיקה בנדון, ובעיקר במקום שאין רואים את ההיתר כ"אור בקצה המנהרה", או שהוא נמצא ב"הישג יד", לפיכך, ובהעדר סיכוי סביר לקבלת ההיתר בזמן קצר, יש להעדיף האינטרס הציבורי של שמירת החוק והקפדה על דיני התכנון והבניה על האינטרס הצר של המבקשת, וזאת ובין היתר כדי למנוע הנצחת העבירה, או מתן רשות לביצוע עבירה על פני פנייה לרשויות התכנון בטרם בוצעה העבירה.

            על כן מבקשת באת כוח המשיבה לדחות הבקשה.

7.         בפני חזרו הצדדים על נימוקי הבקשה והתגובה ולמעשה בדיון בפני לא תרם בנה של המבקשת, אשר הופיע במקומה, דבר לקידום ולחיזוק הבקשה.

8.         המדובר בכתב אישום אשר הוגש ע"י המשיבה כנגד המבקשת עוד בחודש מרץ 2008 ומייחס לה - למבקשת, שימוש בסגירת מרפסת למגורים בשטח של כ- 13 מ"ר, שימוש במרפסת בשטח של כ- 12 מ"ר, ובניית תוספת בחזית הדרומית - מזרחית של המבנה, תוספת בשטח של כ- 30 מ"ר שהוקמה ללא היתר והמשמשת את הנאשמת או מי מטעמה למגורים;

9.         המבקשת בעצמה ובאמצעות באת כוחה, עו"ד אילנית אמבר (כתוארה אז), כיום שופטת בית המשפט הודתה בעובדות כתב האישום והורשעה עפ"י הודאתה, ובו ביום 13.7.08 נגזר דינה ובמסגרת גזה"ד ציווה ביהמ"ש על המבקשת להרוס תוספת הבנייה שהוקמה ללא היתר וביהמ"ש עיכב ביצוע ההריסה ב- 12 חודשים ממועד מתן גזר הדין, כמו שהורה ביהמ"ש על איסור שימוש במבנים - נשוא כתב האישום, זולת אם יהיה לה - למבקשת היתר שניתן כדין.

            המועד לביצוע צו ההריסה נדחה מעת לעת עד ליום 1.6.12, ובטרם נכנס צו ההריסה לתוקף הוגשה הבקשה הנוכחית שבפניי.

10.        בפסיקה של ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון נקבע לא אחת כי:

                        "התופעה של אי - ביצוע צווי הריסה שיפוטיים, והנצחת הבנייה

                        הבלתי  חוקית לתקופה ארוכה, בדרך של הגשת בקשות חוזרות

                        ונשנות נדונה לאחרונה בהרחבה ע"י ביהמ"ש העליון שקבע בשורה

                        של פסקי דין כי אין לאפשר תופעה של הארכת מועדים לביצוע צווים

                        להריסה ו/או לשימוש חורג במקרקעין, וכי תופעה זו מערערת את